בשיעור הקודם דובר על דברי הזוהר, שיום הכיפורים הוא "כ-פורים", יום שהוא כמו פורים. ומכאן נשאלת שאלה: מה יש בפורים שהוא מכפר? באיזו זכות יום של משתה ושמחה יכול לכפר על האדם, כמו היום הקדוש ביותר בשנה?
התשובה: בפורים שבו ישראל בתשובה מאהבה, ולא מיראה. וכדי להבין למה זה מכפר, צריך לשאול: למה אדם חוטא בכלל? לא תמיד משום שהוא רוצה בעבירה עצמה. הרבה פעמים הוא חוטא משום שאינו מרגיש אהבה לבורא עולם, אינו מרגיש רצון להתקרב אליו.
וכשאדם מתמלא אהבה ושמחה בקדוש ברוך הוא, החטא נעקר משורשו. אין צורך להתמודד עם כל עבירה בנפרד. כשהלב מלא אהבה, אין בו מקום לחטא. זו הכפרה של פורים: לא דרך עינוי, אלא דרך אהבה שממלאת את הלב.
יש בזה גם חידוש מעשי. מי שמתקשה להתגבר על חטא מסוים, אינו חייב להילחם בו רק ישירות. לפעמים הדרך הטובה יותר היא להגדיל את האהבה לה', את השמחה בתורה ובמצוות. כשהאהבה גדלה, החטא מצטמק מאליו, כמו חושך שנעלם כשמדליקים אור. וזה מה שפורים מציע לכל יהודי.